עוד במאה התשיעית יובא היהלום מהודו לכל חלקי העולם דאז. בימי הביניים הגיעו היהלומים לאירופה, והחל מהמאה ה-15 החלו לייצר תכשיטים בשילוב יהלומים עבור נשים. עם כל ההיסטוריה העשירה של היהלום, מעניין לדעת שרק לפני כמאה שנה הגיעו היהלומים לישראל. עם הקונגרס הציוני בשנת 1905 חדר ענף היהלומים לארץ. יהודים מבלגיה ומהולנד הציעו ללמד יהודים יתומים מקישינייב, ניצולי הפרעות, את מקצוע ה-יהלומים על מנת להביאו לארץ. בניסיון לקדם את ענף היהלומים בישראל, יזמים מאנטוורפן רכשו מכונות ליטוש והעלו אותן לירושלים. נסיונם לא צלח, ומכונות הליטוש נותרו במחסנים עד לשנת 1940, שאז הוצאו מהמחסנים ונכנסו לשימוש.
אולם עוד בטרם נכנסו מכונות הליטוש לשימוש, נעשה ניסיון לבטל את המכס על יבוא יהלומי גלם, ניסיון שצלח בשנת 1936. שנה לאחר מכן החל אדם בשם יוסף נדל לקבל יהלומים מאנטוורפן. לנדל היתה מכונת ליטוש ביתית, והוא החל ללטש יהלומים אלו בביתו. גם בביתו של סם מועד נמצאה מכונת ליטוש ביתית, ובאותה שנה נפתח המפעל הראשון לייצור יהלומים בביתו של צבי רוזנברג, בניהולם המשותף של צבי רוזנברג ואשר דסקל.
הסינדיקט החל לשלוח יהלומי גלם לארץ במהלך מלחמת העולם השניה, ובנתניה נוסדה המלטשה הראשונה. עד מהרה הפכו המפעלים הקטנים הביתיים למפעלים גדולים, ואלפי עובדים החלו לעבוד בתחום היהלומים, שכן משכורותיהם היו מהגבוהות בארץ. המפעלים עיבדו אבנים גדולות וקטנות, החל מחומר הגלם ועד לתוצרת הסופית: יהלום מלוטש. יהלום ברמה של חומר גלם סופק במחירים קבועים למפעלים, ומחירי יהלום מלוטש השתנו בהתאם לרמת הליטוש. בתקופה פורחת זו בתחום היהלומים הוקמה גם התאחדות תעשייני היהלומים.
אולם חיי השפע בתחום היהלומים לא ארכו, ועם סיום מלחמת העולם השניה חלה ירידה דרסטית במחירי יהלומים מלוטשים. ערכם של היהלומים הגיע לכ-50 אחוזים בלבד, ובארץ ישראל נפגעו קשות כמעט כל היהלומנים.
בניסיון לשפר את המצב, החליטה התאחדות תעשייני היהלומים להפסיק לייבא יהלומי גלם מהסינדיקט, החלטה שנראה כי הצילה את המפעלים מפשיטת רגל. הפסקת הייצור בארץ בעקבות הפסקת ייבוא יהלומי גלם גרמה להפסקת הירידה התלולה במחירי היהלומים המלוטשים, ובארה"ב נמכרו יהלומים מלוטשים מתוך המלאי שהיה בארץ, במחירים נמוכים אמנם, אך לא נמוכים כפי שהיו קודם לכן.
בשנת 1946 פוטרו רבים ממפעלי יהלומים, ורוב מפעלי היהלומים בארץ נסגרו. אט אט החלו לשקם את תחום היהלומים בארץ. היהלומנים הוותיקים חזרו להזמין מהסינדיקט יהלומי גלם, וחלק מהקבוצות החדשות שנפתחו החלו לרכוש יהלומי גלם מהשוק החופשי. הוקמו מספר מפעלים, והתאחדות תעשייני היהלומים החלה לחלק את יהלומי הגלם ישירות ליהלומנים, בניגוד למצב הקודם בו חולקו היהלומים בהתאם למספר העובדים. אז גם נוסדה בורסת היהלומים.
